במעלות צפת נפגוש את אחד מבתי הכנסת המיוחדים של ברסלב – “פאר הנצח”, שכשמו כן הוא, מקום של פאר וכבוד עבור הצדיק. למען האמת, שמו המקורי של בית הכנסת הוא “אנן בחביבותא תליא”, ובקיצור ‘אנן’. והוא אכן מבטא את האוירה במקום, מקום של אהבה ואחדות בין המתפללים וכלל אנ”ש, מקום בו כל אחד מתקבל בחום ואהבה, ומרגיש נח ורצוי, מקום בו כל אחד מרגיש שזה ממש המקום שלו. המקום נבנה לפני הרבה שנים, ובמשך הזמן הוא הפך למעשה לבית כנסת שכונתי, בו מתקבצים תושבים מכל הסביבה – לאו דווקא חסידי ברסלב – להתפלל שם. במשך הזמן נוצר צורך לייסד מקום מיוחד בו יוכלו להתפלל חסידי ברסלב, באופן ובגוון המיוחד של תפילה של אנ”ש, במתינות ובהתלהבות, ואז קם אחד המיוחד שבאנ”ש, ר’ נחמן גלנט, והחל לבנות בעשר אצבעותיו במסירות נפש של ממש את הקומה התחתונה של בית הכנסת שהייתה ריקה ושוממה, ולא הניח הדבר מתחת ידו עד שנבנה מקום מרווח ומפואר, עם כל הנצרך – שישמש כבית כנסת של אנ”ש. וכך, בבניין אחד מתקיימים כאחד שתי בתי כנסיות נפלאים – הקומה העליונה משמשת כבית כנסת ספרדי, לחסידי ברסלב ולכלל תושבי השכונה, והקומה התחתונה משמשת כבית כנסת אשכנזי, ובנוסח והאוירה המקובלים בכל קהילות אנ”ש. ושניהם כאחד משמשים כפינה חמה לכל יהודי בכלל ולכל חסידי ברסלב בפרט, שרואים במקום זה את ביתם השני, בשל האוירה החמה שממלאה אותו. המקום נעשה אבן שואבת לתושבי האיזור, שנהנים לבא ולהתפלל במקום זה, עם האוירה המיוחדת השוררת בו, או לשבת וללמוד במשך שעות הלילה והיום. כאשר במקום קיים גם מקווה מהודר, וגם אוצר הספרים גדול ומפואר, המכיל מגוון רחב של ספרים, לתועלת הלומדים. ואף ארונית מיוחדת למכירת ספרי רבינו, המתנהלת בידיו האמונות של הרב מנשה לוי, ומשמשת את כלל תושבי הסביבה. בימי בין הזמנים מתקיים במקום ישיבת בין הזמנים לבחורי אנ”ש, באוירה חמה ומיוחדת, כשהמקום מתמלא בבחורי חמד ובאברכים שלא מוותרים על ההצטרפות אליהם, והמקום מתמלא קול תורה ותפילה ערב ונעים. אם במשך השבוע, נהנים התושבים וחסידי ברסלב לבקר ולשהות במקום, בשבת קודש על אחת כמה וכמה. אז מתמלא המקום מפה לפה, עד שנעשה צר מהכיל. בליל שבת מקיימים ארבעה מניינים לקבלת שבת, כאשר בשני בתי הכנסיות מתקיים מניין בזמן פלג המנחה, ובזמן הרגיל; כשהתפילה מתנהלת בחמימות והתלהבות, והמתפללים מרגישים התעלות נפלאה. בצפרא דשבתא חוזר המחזה על עצמו, כאשר שוב מתקיימים ארבעה מניינים; שני מניינים – אשכנזי וספרדי – בזמן וותיקין, ושני מניינים – בזמן קריאת שמע. כשלאחר כל מניין, מתיישבים המתפללים לקידושא רבא עם לימוד סיפורי מעשיות ע”י אחד מאנ”ש. בזמן רעוא דרעוין, מתיישבים כולם לסעודה שלישית בצוותא חדא, עם זמירות שבת ולימוד ליקוטי מוהר”ן ע”י אחד המתפללים כנהוג, ממנו שואבים כח לשבוע נוסף בקירוב לבבות ובהתקשרות לצדיק.
הבית של חסידי ברסלב
