שמירת המוחין והמחשבה בימים אלו
איתא בדברי מוהרנ”ת (ליקוטי הלכות הל’ שבת ז, כג) שהשלש שבתות של בין המצרים הם כנגד שלש ספירות ראשונות שחשובות כאחת דהיינו חכמה בינה דעת, וכולם כלולים בספירת הכתר (וכבר מובא ענין זה בספר אוהב ישראל סוף פר’ פנחס, עי”ש).
ויש לבאר בזה שהו רמז לשמור את המוחין והמחשבה ביותר בימים אלו, והוא ע”פ מה שכתב בספר עבודת ישראל (אבות פ”ב מי”ד) וזלה”ק ‘מקל שקד אני רואה, רומז לכ”א יום מי”ז בתמוז עד תשעה באב, כמו שהשקדים גדלים בכ”א יום, והם ימים שפלים מאוד והתאוות והחמדות מתגברין לאדם ובאים לו הרהורים רעים’ עכ”ל.
ועוד כתב (שם פ”ד מ”ז) ‘וכמו שפירש מורי הרב רבי דב בער זצ”ל – כל רודפיה השיגוה בין המצרים (איכה א, ג), שמי שרודף אחר הקדושה משיג אותה בין המצרים יותר ויותר.. והיינו שמיישב בדעתו ומחשבתו לחשוב מחשבות טהורות וקדושות, ופונה עצמו מדברים ומחשבות בטלים וכו’, ומגביר עליו כח הקדושה בכח התפלה והתורה’ עכל”ק.
וידוע ששבת הוא עולם המחשבה בחי’ מוחין דגדלות וכו’, ועי”ז זוכין לטהרת המחשבה (עי’ בספר ‘יקרא דשבתא’ סי’ רלד).
הפרשיות שקורין בבין המצרים רומזין לג’ בחינות הנ”ל
ויש לבאר בס”ד שהפרשיות שקורין בבין המצרים רומזין לג’ ספירות ראשונות הנ”ל, כי בפרשת פינחס יש רמזים לספירת החכמה, וכמו שכתוב בה “וסמכת את ידך עליו” (במדבר כז, יח), ומבואר בלקו”מ (ח”א סי’ ס”א, ב) שע”י הסמיכה מקבל הנסמך את ‘חכמתו’ מבחינת יד ה’ עיי”ש. וגם מצינו בבנות צלפחד שאמרו חז”ל (ב”ב קיט:) בנות צלפחד חכמניות היו.
בפרשת מטות יש רמזים לספירת הבינה, כי ענין נדרים הם ב’בינה’ שהוא בחינת תשובה (עי’ היטב לקו”ה הל’ נדרים ושבועות ג, ה) וגם מובא ענין ירושת ארץ ישראל שם כמו שכתוב ‘והורשתם את הארץ’ – ובספר כוכבי אור (חכמה ובינה אות מו) מבואר שבינה שהוא סוד מוחין דגדלות ואי אפשר לזכות לזה רק ע”י ארץ ישראל.
וכן בפרשת מסעי המחוברת לה יש רמזים לספירת הבינה, כי המ”ב מסעות הם נגד שם מ”ב של אנא בכח (עי’ ספר בעש”ט על התורה ובספר לקוטי מהרי”א פרשת מסעי), ושם מ”ב הוא בבינה (כמובא בלקו”מ ח”א סי’ מא). וכן בלקו”ה (הל’ פקדון ה”ה) מובא שכל הנסיעות והטלטולים שיזכור כל אחד לשוב בתשובה שלימה על פגם אמונת חכמים עיי”ש. וידוע שתשובה הוא בחי’ ‘בינה’ וכמו שכתוב ‘ולבבו יבין ושב’.
ובפרשת דברים יש רמזים לספירת הדעת, כי בפרשה זו מוזכר התוכחה של משה רבינו שהיתה תוכחה של חסד, שמוסיף בהם ריח טוב, וזה זוכין ע”י תפילה שהוא ‘רחמים’ ותחנונים, ועיקר הרחמים תלוי ב’דעת’ (עי’ לקו”מ ח”ב סי’ ח’ ובלקו”ה הל’ ערלה ה”ד). וכן מרומז ענין הדעת כמה שנאמר בה “לא חסרת דבר” (ב, ז), ואמרו בילקוט שמעוני (סי’ תתח), שהוא כולל את הכסות והמן והשליו והמים עיי”ש, ואכילה ושתיה ומלבושים הם באים ע”י הדעת (לקו”מ סי’ נח, ה), נמצא שכל הג’ בחינות חב”ד הנ”ל מרומזים בפרשיות אלו.
הג’ שבועות כנגד ג’ רגלים
ועוד איתא בליקוטי הלכות (הל’ יו”ט ד, יא) במעלת ימים אלו ששלש שבועות אלו הם כנגד ג’ רגלים (וכן הובא ענין זה בספר שער יששכר (ימי המצרים אות יא) בשם החוזה מלובלין זי”ע), וידוע דג’ רגלים הם נגד השלשה אבות (עי’ טור סי’ תיז), והג’ אבות הם נגד חב”ד – אברהם הוא חכמה (חסד) יצחק בינה (גבורה) ויעקב דעת (תפארת), נמצא שהג’ שבועות הם דומים לג’ בחינות של השבתים כנ”ל.
ויה”ר מלפני אבינו שבשמים, שימי בין המצרים, יזרח אור לישרים, וקרן עמו ירים, בשמוע קול מבשר בראש הרים, הנה זה לגאלינו לנצחים, בביאת משיח צדקנו במהרה דידן אכי”ר.
