ר’ בן ציון חיים ארבטמן המכונה ר’ בן ציון אפטר נולד בפולין בשנת תרנ”ד, לאביו ר’ יחזקאל שהיה חסיד ממודז’יץ.
מקטנותו אהב מאוד ללמוד והיה מתמיד גדול אך נפשו הייתה צמאה לקרבת אלוקים. משכך נכנס לאדמו”ר ממודז’יץ ושאלו מה לעשות השיב לו שילמד הרבה משניות .עברה תקופה ןהעצה לא עזרה לו מאומה .חזר להאדמו”ר והלה השיב לו שילמד את הספר נועם אלימלך. כעבור תקופה לאחר שגם עצה זו לא עזרה, הורה לו האדמו”ר ללמוד בספר הקדוש ליקוטי מוהר”ן ומיני אז התלהבה נפשו עד שהחליט לפגוש חסידי ברסלב.
יום אחד היה בווארשה לפתע ראה את ר’ יצחק ברייטער מתפלל בהתלהבות מששאלו מאיפה לקח את התלהבות הזאת השיב לו שהוא מקורב לחסידות ברסלב. התחיל רבי יצחק לדבר עם ר’ בן ציון עד שנהיה חסיד ברסלב אמתי.
מששמע אביו של ר’ בן ציון שהוא התקרב לברסלב כעס עליו מאוד והתחיל לרודפו ואף לקראו משוגע[1].
משראה זאת ר’ בן ציון החליט לנסוע לאומן לעבר ציונו של רבינו ז”ל לפיכך זייף דרכון ונסע לרוסיה ובדרך לא דרך הגיע לאומן לראש השנה.
לאחר תקופה חזר לפולין ובראש השנה של שנת תרע”ד כבר חזר לאומן שם השתקע שמונה שנים מחמת מלחמת עולם הראשונה ובאומן אנ”ש מאוד קרבוהו ואף ר’ אברהם ב”ר נחמן מאוד חיבבו. ר’ בן ציון היה שותה בצמא את דבריו.
בשנת תרפ”ב חזר לביתו בפולין התחיל לעשות נפשות לתורת ברסלב ובכל מקום שהיה מגיע היה מקרב אנשים לרבינו עושה מנין ואף מקים בית כנסת וממשיך לעיר הבאה וכך עבר בכל פולין כמו”כ היה אוהב ללכת לקברות צדיקים כמו ר’ אלמילך מליזנסק ועוד.
ר’ בן ציון היה הולך עם בגדים קרועים ובלויים כל הזמן ואם כל זה היה איש עליז ושמח ומשמח את הבריות. כמו”כ היה לו חן בדיבורו וכולם היו אוהבים לשמוע את דבריו. אדמורי”ם גדולים ורבנים חשובים מאוד היו אוהבים אותו ומשתעשעים אתו כמו האדמו”ר מגור בעל הבית ישראל האדמו”ר ר’ יואל מסאטמר ר’ מאיר שפירא מלובלין החזון איש ועוד.
מיום לידתו היו לו ייסורים קשים הן מצד אביו הן מצד יסורי גופו הן מצד עניותו הנוראה והן מצד שאיבד את אשתו ובנו בשואה .כמו כן סבל רבות בבית הסוהר ברוסיה .על אף הכול היה שמח תמיד ואף משמח אחרים.
בעיצומה של השואה, לאחר שאיבד את אשתו ואת בנו, נמלט לרוסיה שם עבר תלאות רבות ואף הוכנס לבית סוהר כמה פעמים על לא עוול בכפו.
לאחר השואה הגיע בדרך לא דרך לארץ ישראל ,והתיישב בעיר בני ברק שם נישא לאלמנתו של ר’ משה טשנסחובר והמשיך לנהוג במנהגו ללכת עם בגדים קרועים ולפקוד קברות צדיקים ובפרט הרבה לעלות לציון רשב”י במירון ולקרב נפשות לברסלב.
בסוף ימיו חלה למשך תקופה ארוכה עד לפטירתו ביום שלישי כ”א אלול תשל”ג והוא בן שמונים ואחת שנים.
נקבר ונטמן בהר הזיתים בירושלים בחלקת ברסלב יוצאי פולין.
